חרדה
רבים מאיתנו חווינו או נחווה אותה.
בסיטואציות שונות, בעוצמות שונות, אך התחושה דומה.
מה יהיה? מה יקרה? מה נעשה?
על קצה המזלג, חרדה היא תחושת דאגה וחשש מפני אירועים בלתי נשלטים שאנחנו מפחדים שיקרו.
בחלק מן המקרים, החרדה מבוססת על אירועים טראומטיים שקרו בעבר.
כשהגוף מרגיש שאנו עומדים בפני סכנה, מופרש הורמון בשם קורטיזול, הורמון הלחץ, שמעורר תגובות גופניות השרדותיות שמטרתן להתמודד עם האיום (לתקוף או לברוח) - הזעה, דפיקות לב מואצות, הסמקה בלחיים, עלייה ברמת הסוכר ועוד.
מנגנון השרדותי זה, מתרחש גם בעת חרדה, כלומר- בעת חשש מפני סכנה פוטנציאלית עתידית (ולא סכנה שמתקיימת ממש כאן ועכשיו). במצב זה, התחושה הנפשית-גופנית תקבל את הכינוי ״התקף חרדה״.
חרדה אינה רק סביבתית אלא בעלת מרכיבים גנטיים!
כאשר אחד מבני המשפחה מאובחן עם חרדה, הסיכוי לפתח אותה גם בעצמכם הוא פי חמש.
ישנם סוגים רבים של חרדות; חרדה ממקומות הומים, חרדה מחרקים, חרדת נהיגה, חרדת טיסה ועוד.
כשאלו מופיעים, תגובתנו האוטומטית היא להמנע מהסיטואציות הגורמות לנו לתחושת החרדה, ובכך איכות חיינו נפגעת; אנחנו נמנע ממפגשים, נסיעות וסיטואציות שיכלו להסב לנו הנאה, בשל החשש מאותו גורם המעורר חרדה.
החדשות הטובות הן, שניתן לטפל בחרדה.
הטיפול מתבצע באמצעות חשיפות מבוקרות לגורם החרדה. אם נזהה שמקורה של החרדה בטראומה, יהיה נכון בהסכמתו של המטופל להרחיב את הטיפול, מלבד החשיפות, גם לעיבוד הטראומה.
לכל חרדה כמובן, צורת חשיפות שונה, בהתאם לסולם ומדרג החרדה שנבנה בפגישות הראשונות.
