חשיפות
אז מה הן חשיפות? כיצד עושים את זה? האם אני אדרש לעשות דברים מסוכנים?
נתחיל מהתחלה. חשיפה היא אחת מצורות הטיפול בחרדות ופוביות.
בגישת ״אמא מאמנת״, מקבילים חשיפות למשקולות; דמיינו שנכנסתם לחדר הכושר ובו יש מוט של משקולות. כאשר אתם מתאמנים מתחילים, תתחילו בהרמת המוט בלבד, לאט תוסיפו משקלים קלים, לאחר מכן תוסיפו עוד עד שתגיעו למשקל כבד.
חשיפות לחרדה עובדות על אותו עקרון.
כשמגיע לטיפול מטופל עם חרדה, ראשית נבנה ״סולם חרדות״. סולם זה מתאר מ0-10 את רמת החרדה שתהיה
לו כאשר יפגוש בחרדה בצורות שונות, כאשר 0 זו ה״משקולת״ הקלה ביותר, ו-10 הכבדה ביותר. ככל שהטיפול
יתקדם והמטופל יהיה מסוגל לכך, נוסיף עוד ועוד משקולות.
בפרקטיקה, את הרמות הראשונות בסולם לרוב נבצע באמצעות צפיה בתמונות וסרטונים, לאחר מכן נתקרב פיזית
לדבר האמיתי וברמה האחרונה יהיה גורם החרדה עצמו בעוצמתו המירבית.
אתן דוגמא להמחשה; נערה הגיעה אליי לטיפול בחרדה מחרקים. ברמות הראשונות של הסולם קיימנו שיח על חרקים, לאחר מכן צפינו ביחד בתמונות של חרקים, ככל שעלינו בסולם צפינו גם בסרטונים (בלי ואז עם סאונד), לאחר מכן נגענו בצעצועי חרקים, כשלבסוף התקרבה לחרק אמיתי חי.
ככל שמדובר בחרדות מדברים שלא ניתן לגשת אליהם ביומיום (טיסות, נהיגה וכדומה) נבצע סימולציות טכנולוגיות ונשתמש רבות בדמיון מודרך.
חשוב מאוד!
חשיפות חייבות להתבצע בליווי של מטפל מוסמך. הן יתרחשו לאט לאט, בהקשבה למטופל, לצד טכניקות הרגעה.
זאת על מנת למנוע את התגובה ההופכית - הצפה.
כלומר, כאשר ההתקדמות מהירה מדי, עוצמתית מדי, או לא מותאמת למטופל, עשויים להתחיל התקפי פאניקה
בשל כך ולקחת את המטופל אחורה בתהליך ואף להגביר את החרדה.