מסלולי החרדה - המנעות או חשיפה
כשאנחנו פוגשים חרדה, פחד או אפילו לחץ רגיל מפעולה לא נעימה, יופיעו בפנינו שני מסלולים.
המסלול הראשון - מסלול המנעות.
לא תמיד נבחר בו מתוך בחירה אמיתית ש״לא בא לנו״,
אלא לפעמים הוא יכפה עלינו, לפעמים החרדה כל כך גדולה שלא נצליח לחשוב על דרך אחרת ללכת בה.
במסלול ההמנעות, החרדה למעשה משתמרת אך גם לעיתים רבות גם גדלה.
זאת מפני שכשאנחנו צופים באחרים מהצד מבצעים את הפעולות, תחושת חוסר המסוגלות לבצע אותן גדלה מדי יום.
נושא החרדה מתרחק מאיתנו והופך לבלתי מושג.
לכן, ההקלה והנוחות של חוסר חשיפה הם זמניים ובעיקר פיזיים, מפני שגם כאן יש קושי נפשי בתחושת חוסר יכולת לבצע את הפעולה שרציתי.
ככל שיעבור יותר זמן במסלול ההמנעות, כך יהיה לנו יותר קשה לעבור למסלול חשיפה.
המסלול השני - חשיפה.
בחשיפות אנחנו פוגשים את השדים שלנו פנים אל פנים כדי להתגבר על נושא החרדה.
חשיפה חייבת להתבצע בקצב מותאם והדרגתי,
כדי לא לעורר הצפה שתביא חזרה למסלול המנעות.
חשיפה היא לא לינארית וייתכנו רגרסיות בתהליך, אך כל עוד מתאמנים משתפרים ומתקדמים.
התקדמות במסלול החשיפה מעלה לנו את תחושת הערך העצמי, המסוגלות, הבטחון והעצמאות.
הוא הופך את חוסר הוודאות שבחרדה (הפחד ממה יהיה, מה יקרה, אם יקרה)
לתחושת שליטה בחרדה וזה לבסוף גם מה שמכחיד אותה
צריכים ייעוץ ספציפי? שאלה? תהיה? מוזמנים לכתוב לי ואענה בהקדם
